מאת צבי אריה אדלר
ציירה דבורה קוטובסקי
הַסֵּפֶר שֶׁלִּפְנֵיכֶם הוּא חֵלֶק רִאשׁוֹן מִתּוֹךְ סִדְרָה שֶׁתַּעֲסֹק בְּאַחַת הַתְּקוּפוֹת הַקָּשׁוֹת וְהָאֲפֵלוֹת שֶׁיָּדַע עַמֵּנוּ – מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה – מִזָּוִית שֶׁטֶּרֶם הִכַּרְתֶּם. לְאֹרֶךְ הַסִּדְרָה נַעֲקֹב אַחַר קוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל מִשְׁפַּחַת וֶכְּסְלֵר – מִשְׁפָּחָה יְהוּדִיָּה הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בְּגֶרְמַנְיָה מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת וְדֶרֶךְ קוֹרוֹתֶיהָ נִתְוַדֵּעַ לַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי שֶׁטֶּרֶם סֻפַּר.
בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן נִקְרָא עַל תְּבוּסַת הַצָּבָא הַגֶּרְמָנִי בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה וְכֵיצַד הוֹבִילָה הַתְּבוּסָה לְשֶׁבֶר עָמֹק שֶׁהָפַךְ לַמַּצָּע הַפּוֹרֶה עָלָיו צָמְחָה בִּמְהִירוּת הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת שֶׁהוֹבִילָה לַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה. נִקְרָא עַל ‘נְבוּאָה’ שֶׁחָזְתָה אֶת פְּרֹץ הַשּׁוֹאָה (אֲמִתִּי לַחֲלוּטִין!), וְאֵילוּ פְּעֻלּוֹת הַצָּלָה נִסּוּ לִנְקֹט בְּטֶרֶם תַּגִּיעַ הָרָעָה.
• בְּשֶׁל אֵילוּ פְּעֻלּוֹת עֻטַּר מַר וֶכְּסְלֵר בְּעִטּוּרֵי גְּבוּרָה כֹּה מְיֻחָדִים?
• מַהִי תֵּאוֹרְיַת ‘תְּקִיעַת הַסַּכִּין בַּגַּב’ וְכֵיצַד נוֹלְדָה?
• מֵהֵיכָן יָדַע רַב הַקְּהִלָּה עַל הַשּׁוֹאָה הָעֲתִידָה לְהִתְחוֹלֵל?
• מֶה הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁהֵנִיעָה אֶת הַנָּאצִים לֶאֱסֹר עַל מַר וֶכְּסְלֵר בְּכָל תֹּקֶף אֶת הַיְּצִיאָה מִגֶּרְמַנְיָה?
בַּחֲלָקִים הַבָּאִים נִקְרָא עַל קוֹרוֹת יַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה כִּפְלִיטִים בִּבְרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה, נִהְיֶה שֻׁתָּפִים לְמַאַבְקֵי מוֹחוֹת וּתְכָכֵי רִגּוּל מְתֻחְכָּמִים בֵּין אִרְגּוּנֵי בִּיּוּן שׁוֹנִים, נִהְיֶה עֵדִים לְמִפְגָּשִׁים מַפְתִּיעִים מֵאֵין כְּמוֹתָם וְנַעֲקֹב אַחַר הַהֲכָנוֹת לַפְּלִישָׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁל בַּעֲלוֹת הַבְּרִית לְאֵירוֹפָּה הַכְּבוּשָׁה וְהַקְּרָבוֹת הָעַזִּים שֶׁהוֹבִילוּ לְבַסּוֹף לְהִתְמוֹטְטוּת הַשִּׁלְטוֹן הַנָּאצִי וְשִׁחְרוּר אֵירוֹפָּה מִידֵיהֶם הַמְּרֻשָּׁעוֹת!